בוא אלי פרפר נחמד / פניה ברגשטיין

”בוא אלי פרפר נחמד, שב אצלי על כף היד. שב, תנוח, אל תירא, ותעוף בחזרה”.

האם יש בינינו אחד שהחרוזים הללו לא גורמים לו להתגעגע אל ימי ילדותו? הפרפר הנחמד, הפרח הורוד, הדוגרת ואפרוחיה, הטרקטור, הכלב הנאמן וידידיהם, היו כאן הרבה לפנינו. יותר מיובל חלף, וקסמן של התמונות מן הכפר והחרוזים התמימים כל-כך, לא פג. להפך – נוסף להם נופך של נוסטלגיה לימים נאיביים יותר, לילדות תמימה ורחוקה.